תרנגולת - מעשה שהיה באמת

יום אחד מצא שייקה תרנגולת חיה מקרקרת במרפסת שלו. אם אתם במקרה אנשים שגרים במושב, בוודאי לא תתרגשו מהעובדה הזו. אבל שייקה שלנו לא גר במושב, אלא דווקא בעיר ולא סתם בעיר אלא בקומה העשרים של אחד מאותם מגדלי מגורים חדישים שצצו כאן בחיפה לאחרונה. כשאתה מוצא תרנגולת במרפסת שלך בקומה העשרים, אתה דווקא כן מתרגש, ועוד איך. לכן אין פלא ששייקה יצא מיד למרפסת לברר את הענין. השאלה הראשונה שעלתה במוחו היתה 'איך לxxxxל היא הגיע לכאן? הביט למטה, לתהום שלמרגלות הבנין הגבוה. לא, לא יתכן שהיא עפה כל הדרך משם. הביט למעלה, אל השמים התכולים שזהרו מעל בין העמודים של הקומות העליונות. 'לא, לא יתכן שהיא ירדה מן השמים' (שייקה אדם חילוני, אם כי גם לאדם דתי, תרנגולת שנופלת מהשמים אינה ענין של יום יום). כמובן ישנה האפשרות שהתרנגולת 'קפצה' לכאן מהמרפסת של משפחת קאופמן שהיא 'רק' קומה אחת למעלה, אבל לשם כך, צריך מעבר לאומץ לב של התרנגולת גם שמר או גברת קאופמן יחזיקו בביתם תרנגולת חיה. אמנם לא נוגד את חוקי הטבע, אבל גם לא סביר במיוחד.

שייקה אדם מעשי ולכן עבר במהרה לשאלה המתבקשת הבאה: 'טוב, עכשיו שיש תרנגולת במרפסת, מה עושים איתה?' אפשר כמובן לאמץ אותה ולהכניס אותה הביתה, אלא ששייקה מעולם לא נמשך לגידול תרנגולות. חוץ מזה הוא חשש ובצדק שגם זוגתו, חובבת הסדר והניקיון, תגלה התנגדות. הכי פשוט להשליך אותה מעבר למעקה, אלא ששייקה אדם טוב לב, ומבט חטוף נוסף בתהום שמתחת לקומה העשרים הבהיר לו שבכך יחרוץ את דינה של התרנגולת למוות. תרנגולת תמימה שלא עשתה לו כל רע ורק מקרקרת כאן בנחת במרפסת. לא, אי אפשר לעשות דבר שכזה. אלה מכם שגדלו במושב בוודאי מגחכים עכשיו לנוכח מבוכתו של האיש שבחר לגור בעיר ועוד במגדל רב קומות. אבל למגדל רב קומות יש גם כל מני יתרונות. למשל, שרוב שעות היום, יש שומר בלובי שתפקידו לדאוג לסדר ולביטחון ובכלל לטפל בכל מיני בעיות שצצות כשחיים במגדל רב קומות. "אביא את התרנגולת לשומר בלובי", חושב שייקה בליבו, "שהוא ישבור את הראש". אלא שאז הוא מדמיין לעצמו את מבטו של השומר, בחור צעיר וקצת ציני, כשיגש אליו נושא את התרנגולת בידיו. יתר על כן, אמנם תפקידו של הבחור לטפל בכל מיני בעיות קטנות, אבל לא ברור שתרנגולת נכללת במסגרת הגדרת התפקיד ובהחלט אפשר שיסרב לקחת אותה. מתלבט שייקה עוד רגע או שניים ומגיע לכלל החלטה. בעדינות הוא פורס את ידיו ותופס את התרנגולת, שלא ממש מתנגדת, היא כבר מיצתה את הקטע עם המרפסת הזאת ומוכנה לעבור הלאה. עכשיו כשהתרנגולת בידיו, הוא בעדינות נושא אותה, דרך הסלון והמבואה, החוצה מן הדירה לחדר המדרגות. שם הוא מזמין מעלית ומשזו מגיעה, מכניס לתוכה את התרנגולת ולוחץ על 9 - הקומה של לובי ,הכניסה (כך זה בחיפה, נדיר שהכניסה בקומה 0 או 1, ובבנין המסוים הזה היא נמצאת בקומה 9 אם סופרים מהצד של הוואדי). שמח וטוב לב חוזר שייקה לביתו. התרנגולת, לעומת זאת, פחות מרוצה, פתאום היא שמה לב שהיא לבד, במקום סגור וגם שיש לה מן תחושה מוזרה בבטן של נפילה. היא מתחילה לקרקר בהתרגשות.

בעמדתו בלובי ניצב השומר, זו עבודה זמנית שלו, בעצם הוא סטודנט באוניברסיטה והוא שקוע כעת בפתרון תרגיל בית, להגשה עד יום שני. לפתע נדמה לו שהוא שומע קולות מהומה מכיוון פיר המעליות. נאמן לתפקידו הוא נוטש את תרגיל הבית וניגש לברר, "נקווה שאף אחד לא נתקע שם", הוא חושב. בדיוק כשהוא מגיע לפיר, גם המעלית מגיעה, הדלת נפתחת ולהפתעתו יוצאת ממנה - תרנגולת! נרגשת, מקרקרת, אבל פרט לכך במצב טוב. הוא מנסה לתפוס אותה, אבל הפעם היא יותר חשדנית, ואינה נתפסת בקלות.

בינתיים, בקומה העשרים ואחד תוהה מר קאופמן איך הוא הצליח להסתבך כך. לא רק שהבטיח לנכדו שישמור לו על התרנגולת, אלא שהוא הצליח גם לאבד אותה! "סבא, היא לא במרפסת", קורא הנכד הנרגש. הדלת למרפסת פתוחה, אולי ברחה לתוך הבית, הוא מתנחם, אבל חיפוש מקיף בבית מעלה 'כלום'. הוא יוצא למרפסת ומביט לתהום שלמטה: 'אלוהים, אני מתפלל שהיא לא היתה מספיק טפשה לקפוץ למטה' הוא ממלמל, רגע, אולי היא קפצה למרפסת בקומה העשרים, המרפסות המדורגות האלו הן משהו. הוא מציץ למטה אבל המרפסת שמתחתיו, הלו היא המרפסת של שייקה, חפה מכל תרנגולת. מפה לשם הנכד כבר פתח את דלת הכניסה, ועכשיו כבר אפשר לחפש את התרנגולת בכל הבנין. בצר לו, מתגבר מר קאופמן על מבוכתו ויורד ללובי, לדווח לשומר על האבדן ולבקש את עזרתו, שמא מי מהשכנים ימצא אותה... כשהשומר מצביע לעבר תיבות הדואר ומוסר ש'היא הלכה לשם' אין מאושר ממנו בכל העולם, פרט אולי לשומר עצמו שסוף סוף פטור מלרדוף אחרי אותו העוף. אז סוף טוב, הכל טוב: הנכד של מר קאופמן זכה בתרנגולת שלו בחזרה, השומר קבל ציון לשבח על מילוי תפקידו אף מעבר לנדרש ושייקה זכה בסיפור יפה. רק מר קאופמן נשאר עם הספק המנקר (תרתי משמע): "איך התרנגולת ידעה שהלובי נמצא בקומה 9? ואיך היא ידעה ללחוץ עם המקור שלה בדיוק על הכפתור הנכון?"