כרוביאל

כרוביאל היה מלאך זוטר. עד התאונה, איש לא שמע עליו. נכון, הוא היה האחראי על הכרובים, כפי ששמו מעיד. אלא שהכרובים עליהם היה אחראי לא היו המלאכים האלה עם פני התינוק והכנפיים, אלא דווקא ירקות גדולים ועגולים בצבע ירוק בהיר או סגול.  מיכאלה מישעולי, לעומת זאת, גם לפני התאונה היתה די מפורסמת וכל מי ששוטט ברחבי הרשתות החברתיות בארצנו הכיר אותה או לפחות נתקל בתמונות הסלפי המדליקות שהיתה מפרסמת חדשות לבקרים. אבל גם היא זכתה לפופולריות שיא רק בעקבות התאונה. הדבר התרחש בצומת הרחובות דיזינגוף ופרישמן שם נזכרה מיכאלה שעדין לא פרסמה סלפי עם התסרוקת החדשה שעשה לה הבוקר מילוש הסַפָּר-שהיה-לשם-דבר. מבלי לחשוב פעמים שלפה את הסלולרי, העמידה אותו על לוח המחוונים של האוטו, חייכה את חיוכה המקסים ולחצה על הכפתור. היתה רק בעיה אחת: כשהיא עשתה את כל זה, האוטו היה בתנועה. כאשר טנדר הירקות שנסע לפניה בלם בפתאומיות, היא לא הספיקה לעצור ומכוניתה נכנסה ישר לתוכו. היא נהרגה במקום.

הפקידים במשרד הקבלה של העולם הבא התקשו להחליט מה לעשות בה. מצד אחד מיכאלה היתה אדם טוב. תמיד עזרה לזולת והשתדלה לשמח את הסובבים אותה. מצד שני האופן הטיפשי בו נהרגה לא אפשר להם להכניס אותה לגן עדן כי "נו, באמת, איזה דוגמה זה יתן לנוער?" מה עושים? בירוקרטיים פותרים בעיות בדרך בירוקרטית: הם יצרו לכבודה מסדרון ארוך ודלת בקצהו ותור גדול של אנשים לפניה וביקשו ממנה להמתין שם בינתיים. ישבה מיכאלה על כסא בתור (מספרה 2137. כרגע נכנס מס' 54) וחיכתה חסרת מעש.

ידיו של כרוביאל לעומת זאת היו מלאות עבודה. הוא היה עסוק בלהוביל שורה ארוכה של כרובים לגן עדן. כן, גם לכרובים יש גן עדן. אמנם גן עדן פשוט יחסית - בסך הכל כמה ערוגות שטופות שמש טובה וקצת שירת מלאכים, מצד שני גם תנאי הקבלה לשם יחסית נמוכים (הכרוב יצא טוב?)

בדרך כלל היה כרוביאל מערסל את הכרובים בידיו בדרכם לגן העדן, אלא שהפעם הם נאלצו להתגלגל בכוחות עצמם - הם פשוט היו רבים מדי. כולם נמחצו בבת אחת באותו הארגז בתאונת דרכים כשאיזה מכונית נכנסה מאחור בטנדר של הירקן, כולם חוץ מאחד, שהיה הכרוב העליון בארגז. ההתנגשות העיפה אותו באוויר ולרגע נראה היה שנִצָּל, אלא שבעודו מרחף בין שמים לארץ פגע בו כמו חץ מקשת מכשיר טלפון סלולארי שעף מהמכונית הפוגעת וננעץ עמוק בראשו (זה כל מה שיש להם לכרובים האלה - ראש, כלומר ראש כרוב). כרוביאל הרחום שלף ממנו את המכשיר הסלולארי ועכשיו הוביל את השיירה בעודו שקוע במכשיר מנסה ללחוץ על הכפתורים השונים ולהבין מה כל האפליקציות האלה עושות.

כיוון שעיניו של כרוביאל היו תקועות במסך, הוא פספס את הכניסה לעולם הבא ומצא עצמו תקוע במסדרון ארוך שהוא היה מוכן להשבע שלא היה שם אתמול. מיכאלה הבחינה במלאך התועה, קפצה מכסאהּ וקראה לעברו בהתרגשות: "יו האייפון שלי! איזה מזל, אתה חייב להראות לי איך יצא הסלפי". כרוביאל הנבוך נתן לה את המכשיר. אבל מיכאלה היתה עכשיו יצור שמימי והאייפון שלה נשאר גשמי (הכרוב בלם את המכה והמכשיר לא ניזוק כלל) והיא גילתה לאכזבתה שמסך המגע אינו חש באצבעותיה ואיננו מגיב להן. "איך הצלחת להפעיל אותו קודם?" היא שאלה את כרוביאל. "ככה", ענה לה כרוביאל ולחץ על המסך שהגיב בצלצול צורמני (מלאכים, כידוע, הם אמנם יצורים שמימיים, אבל אין להם בעיה להתממשק גם לעולם הגשמי). מיכאלה התעשתה מהר. "רגע, אתה יכול להפעיל אותו, אז קדימה תפתח פייסוש". "מה זה פייסוש?" שאל כרוביאל הנבוך. "נו, פייסבוק, האפליקציה של פייסבוק" "מה זה פייסבוק?" שאל כרוביאל שניסיונו בטלפונים חכמים לא היה גדול משל הכרובים בהם טיפל. מיכאלה לא התייאשה ולמרות הלחץ וההתרגשות, הנחתה את כרוביאל בסבלנות צעד אחר צעד איך לפתוח את האפליקציה ולחפש את הפוסט האחרון שלה. "יש! הסלפי יצא טוב!" קפצה מיכאלה משמחה שהלכה וגברה כששמה לב שזכתה למעל עשרת אלפים תגובות, מספר שהיה בשבילה שיא חדש ושעוד ילך ויגדל במהלך הערב אחרי שה"פוסט האחרון של מיכאלה" ייתפרסם גם במבט לחדשות ובחדשות ערוץ עשר. "לפחות זכיתי להגשים את חלומי לפני הסוף", חשבה ובהיותה מי שהיא מיד פנתה לחלוק את שמחתה עם הסובבים אותה. "בוא, עשית לי את היום" אמרה לכרוביאל והדריכה אותו איך לפתוח לעצמו פרופיל פייסבוק ואיך לצלם סלפי של עצמו. "תעשה בזווית, שייראו את הכנפיים שלך, יש לך כנפיים יפות, חבל להסתיר". אחר כך שכנעה אותו לעשות סלפי משותף איתה: "כולם מכירים אותי, אז יעשו לך מלא לייקים" ומתחת הנחתה אותו לכתוב: "מיכאלה, המלאך שלי". בתור הדובדבן שבקצפת היא שלחה לו הצעת חברות מהחשבון שלה שהוא כמובן אישר מיד.

מפה והלאה הדברים התגלגלו במהירות. תוך מספר שעות זכה כרוביאל המלאך (מקום עבודה: גן עדן) למספר החברים המקסימלי שפייסבוק מאפשר ותמונתו עם מיכאלה זכתה גם היא למעל לעשרת אלפים לייקים, מספר שגם הוא הלך וגבר עם כל שעה שחלפה. "אולי נפתח לך גם אינסטגרם?" הציעה מיכאלה.

השמועה עשתה לה כנפיים (תרתי משמע) ובעולם הארצי שלנו כאן הרשתות החברתיות רחשו פעילות ושמועות ושמועות שכנגד. אנשים שכבר שנים לא נכנסו לפרופיל הפייסבוק שלהם ניערו ממנו את האבק ושוטטו ברשת מנסים להתחבר או לפחות להציץ בסלפיי של המלאכים שמתהלכים בינינו. היו שטענו שהכל פייק ניוז וסתם מתיחה של איזה אמן פוטושופ מתלמד: "אפשר אפילו לראות איך הכנפיים לא באמת מתחברות שם". אחרים טענו שזו הוכחה ניצחת שהמשיח מגיע בקרוב, למרות שלא הצליחו להסכים ביניהם על טיבו של אותו המשיח ומה הוא יביא באמתחתו.

גם בעולמות העליונים רבתה המהומה. מלאכים, כעיקרון, הם יצורים חסרי אגו, אבל הם בכל זאת סקרנים ונבונים ולמספר לא קטן מהם יש מכשירי טלפון חכמים (בתוקף תפקידם כמובן). אלה היו הראשונים ללכת בעקבות כרוביאל ולפתוח לעצמם חשבונות פייסבוק ואינסטגרם. האחרים במהרה הצטרפו לגל ופנו למחלקת השירותים הניידים בבקשות שגם להם ינפיקו מכשירים שכאלה. המחלקה התקשתה לעמוד בביקוש. עד כה הלקוח הכמעט יחידי שלהם היה השטן שהשתמש במכשירים האלה לקנות נשמות של צרכני סלולר מתוסכלים.  המלאכים פתחו חשבונות ועשו סלפיים והתחברו והגיבו (וחלקם אף התקוטטו) אחד עם השני ועם דרי העולם שלמטה. בתוך כל הרחש והפעילות הזאת, כרוביאל, שנשאר צמוד למיכאלה והמשיך לקבל ממנה עצות טובות, הפך, ללא עוררין, למלך הפייסבוק של העולם הבא ומלאכים התחננו בפניו שיאשר את בקשות החברות שלהם ויעשה להם לייק. מרוב עיסוקיו הווירטואליים הוא שכח את מחויבויותיו הארציות (או יותר נכון השמימיות) וערמות גדולות של כרובים המיועדים לגן העדן החלו להצטבר במסדרון.

מי יודע לאן היה כל העסק מתגלגל אלמלא מטטרון שהיה צריך לסדר משהו במשרד שבקצה המסדרון. בעודו מפלס את דרכו בפרוזדור הרוחש מלאכים, הוא נתקל באחד הכרובים שהתגלגלו שם על הרצפה ומעד. מטטרון כידוע הוא ה"קול של אלוהים" ועל כן זעקת הכאב שלו נשמעה מקצה העולם ועד קצהו ובבת אחת תשומת הלב של הדרגים הבכירים ביותר הופנתה למתרחש במסדרון הצפוף.

הדיון ערך זמן מה, אבל לבסוף נמצא פתרון שהשביע את רצון כל הצדדים. המסדרון הפך לאגף חדש של העולם הבא - האגף הווירטואלי. כמו העולם הבא הקלאסי - גם זה הווירטואלי חולק לשתי מחלקות - גן עדן וגיהנום. אבל בניגוד לעולם הבא הקלאסי, שההבדל בו בין גן העדן לגיהנום בולט לעין וניכר למרחוק, בזה הוירטואלי מבחוץ שתי המחלקות נראות די דומה - סתם מסדרון ארוך ובו ישובים הדיירים, עסוקים במכשירי הטלפון החכמים שבידיהם. אבל בשעה שכל סלפי או פוסט שתפרסם בגיהנום הוירטואלי זוכה לתגובות מביכות או לקיתונות של בוז: "יה סתום, אתה נראה פה כמו צפרדע" או אפילו יותר גרוע להתעלמות מוחלטת, בגן העדן הווירטואלי כל פוסט או סלפי שכזה זוכה מיד למאות לייקים ותגובות ואישורים.

ומה עם כרוביאל? אומרים שאין מלאך אחד מבצע שתי שליחויות, אבל כך בדיוק קרה במקרה של כרוביאל. הוא התבקש להעביר את כל חובותיו הכרוביים לסגנו חַסיאל שעד כה היה אחראי על החַסוֹת בלבד ובמקום זאת הוא התמנה לתפקיד בכיר בגן העדן הווירטואלי. בין הצ'ופרים של התפקיד החדש כלול גם טלפון חכם, כך שהוא יכול להמשיך ולתחזק את הפרסונה הווירטואלית שלו. כמובן שהוא ממשיך להעזר בעֵצותיה של מיכאלה שזכתה להיות הדיירת הראשונה בגן העדן הווירטואלי. ביחד ההצלחה שלהם בניהול המקום כל כך גדולה שהשמועה אומרת שכמה וכמה מהחבר'ה היותר צעירים בגן העדן הקלאסי כבר ביקשו העברה לשם.